מגזין צלילה
גיליון 13, דצמבר 1997
מאת: אילן ורד
צילום: דודו ורד
צוללים מתחילים וותיקים משקיעים כל מאמץ כדי לשוב ולהתנסות בהתרגשות שחוו כששקע גופם בפעם הראשונה אל תוך העולם החדש והרטוב. זוהי הסיבה לחיפוש המתמיד אחר אתרי צלילה חדשים שישיבו מעט מן המסתורין. חופיו הירדניים של ים סוף מציעים שפע אפשרויות בתחום זה.
שלוחת האוקיינוס ההודי, ים סוף, ידועה בעולם כולו כאחד מאזורי הצלילה הטובים ביותר, וצוללים רבים מכל קצות תבל באים כדי לצפות בנופים התת ימיים הייחודים שהיא מציעה.
לנו כישראלים, אפשרות ליהנות מן הקרבה הגיאוגרפית לחופי סיני. ולכן, בכל פעם שאנו מואסים באתרי הצלילה של אילת, אנו אורזים את ציוד הצלילה ואת המזומנים וקופצים לביקור אצל שכינינו בצידו השני של הגבול. אחדים יוצאים באורח עצמאי, אחדים נהנים משירותיהם של טיול ספארי שמארגנים המועדונים בארץ, ואחרים, ובייחוד בעלי הפנאי, אף מדרימים אל אזור גבול מצרים - סודאן על ספינות הצוללים.
ואולם, לאחר כמה גיחות לסיני, כאשר הסקרנות מכרסמת במוחנו רווי החנקן, כולנו מתחילים לפזול לצדו המזרחי של המפרץ. הסכם השלום עם ירדן פתח בפנינו אפשרות לצלול באתרים חדשים שגירו מאז ומעולם את סקרנותם של אזרחי הדממה במדינתנו הקטנטונת.
חופה של העיר עקבה משתרע לאורך כ- 20 ק"מ ולאורכו כ- 20 אתרי צלילה שחלקם מזכירים את אתרי הצלילה בסיני. רוב האתרים מצויים בעשרת הק"מ הדרומיים המקבילים לאזור אי האלמוגים שבצדו המערבי של במפרץ. אזור זה מוכרז כשמורת טבע, והשלטונות מקפידים לשמור עליו בעזרת מועדוני הצלילה המקומיים. באחרונה אפשר למצוא שם גם שלטים בעברית המזכירים לצוללים לשמור על ניקיון תת ימי.
צדו המזרחי של המפרץ תלול יותר מצדו המערבי, ולכן אפשר לבצע צלילות קיר לפחות בשני אתרי צלילה. שוניות האלמוגים עשירות באלמוגים רכים ובדגה, נפוליאונים אלגנטיים משוטטים לאורכן וצבי ים שוחים בעצלנות ומתלבטים אם לעלות אל פני המים כדי לנשום או שמא להתיישב על השונית ולנגוס באלמוגים כדי למלא את תפקידם החשוב בשרשרת המזון.
השילוב של שונית עשירה ושל מדרון תלול מושך, מן הסתם, גם את דגי הים הפתוח, החולפים לאורך השונית בחיפוש אחר טרף קל, ולכן לא מן הנמנע להיתקל בטונות, בברקודות ואף בכרישים, כפי שמעידים המדריכים המקומיים. הצלילה הראשונה בעקבה הייתה באתר Ceder Pride. זוהי אוניית מטען באורך 76 מטר, שהוטבעה בידי השלטונות ב-1982 עבור אוכלוסיית הצוללים, שבה תולה ירדן תקוות לשיפור מצבה הכלכלי. האוניה שוכבת על צדה בעומק 27מטר, ומגיעה עד לכ- 8 מטר מתחת לפני המים. מיד כשהכנסתי את ראשי למים נתקלו עיני בדג לוקוס ענק שבהה בי ארוכות ואחר נעלם בתוך מפלצת הפלדה.
התנסיתי אמנם בצלילות רבות לספינות טבועות באזור דרום סיני ובאי שדוואן, אבל כאן הופתעתי מהכמות היוצאת דופן של אלמוגים רכים ושל להקות הדגיגים המרחפות בין העמודים והחבלים.
ביקור בביתו של מלך האונייה
בעוד אני חוקר את עושר האלמוגים הרכים, הבחנתי בצל גדול. שינוי הפוקוס גילה לי את הלוקוס הענק צופה בי מרחוק. הפעם לא ויתרתי, ועקבתי אחר הדג אל הטן האונייה. בכל פעם שנפער בינינו מרחק גדול השתהה הלוקוס לרגע והמתין לי, כמו הוביל אותי לתוך ביתו. מימין ומשמאל התפתלו להן מורנות לבנות ודגים מופתעים הביטו פעורי פה בצולל האמיץ העוקב אחר מלך האוניה.
כעבור שלוש דקות הבחנתי בהשתקפות של הדג, כמו מראה גדולה המונחת מעליו. הבטתי מעלי, והנה – זוהי השתקפותי שלי. מכת סנפיר קלה הסבירה לי את פשר התעלומה: מצאתי את עצמי בתוך כיס אויר ענק בעומק 20 מטר. בן זוגי לצלילה אורן אלמוגי, שנאלץ לעקוב אחריי הגיח אף הוא מן המים ועד מהרה צפנו להנאתנו על פני המים בעומק 20 מטר, משוחחים על סודות החיים.
כעבור דקות מספר נזכרנו לפתע כי אנו בעיצומה של צלילה וכי ארוכה הדרך למעלה. חבשנו את המסכות והופ – שוב אנו בין האלמוגים והדגים בדרכנו אל פני הים, מנופפים לשלום בהיפרדנו ממלך האוניה שהואיל בטובו להוביל אותנו ולגלות לנו את סודו. בהחלט אחת הצלילות הטובות שהיו לי.
אל אתר צלילה זה ואל אתרים נוספים באזור אפשר להגיע באמצעות מועדוני הצלילה המקומיים בעקבה מצויים חמישה מועדוני צלילה, ואחד מהם מציע שירותים לאישים נכבדים, כמו משפחת המלוכה, שניים אחרים סגורים רוב הזמן, ובעצם התחרות על ענף תיירות הצלילה באזור מתנהלת בין המועדונים Sea Star ו– Aqua Marina (השני מביניהם הוא הדומיננטי בעקבה).
מועדון Aqua Marina נמצא בבעלותו של סימון חורי, לבנוני שהגיע לעקבה לפני כמה שנים והשתלט על ענף התיירות בעיר, הוא מחזיק בנוסף למועדון, שלושה בתי מלון. המועדון ממוקם בחופה הצפוני של העיר, והיציאה לצלילות היא על גבי סירת צוללים. לאחר הצלילה חוזרים למועדון לארוחת צהריים אותנטית. מנהל מועדון הצלילה, ירדני בשם זוהייב, שם דגש על הבטיחות ולפני כל צלילה ניתן תדריך מלא הכולל הסברים על האתר, דגש על שמירת טבע, הוראות בטיחות וסימנים מוסכמים. בעקבה יש גם תא לחץ המסוגל להכיל חמישה מטופלים.
טיול במנהרת הזמן
לצולל הישראלי המשועמם מציעה עקבה גם אפשרויות מעבר לצלילה: אמנם זוהי עיר מוסלמית ואין בה פאבים ודיסקוטקים, אבל בבתי המלון פועלים מועדוני לילה המגישים, בין השאר, משקאות חריפים. רולה – הזמרת\רקדנית המופיעה בכל ערב במועדון הלילה של מלון Aqua Marina תשמח להקפיץ אתכם ולגרום לכפות ידיכם להאדים במקצת. העיר עצמה מעניינת ואותנטית מאוד, במרכזה כמה בתי קפה ומסעדות, וחלקם מיועדים לתייר העשיר. אולם, ביקור במסעדה המשרתת גם את תושבי העיר תוכיח למבקר כי המארח הירדני הוא הטוב ביותר: צלחות של צלעות כבש בצד מיני בשרים מחפשות בייאוש את מקומן בין הסלטים הרבים המכסים כל ס"מ רבוע של שולחן. כדאי לחובבי מאכלי הים מומלץ לבקר במסעדת הדגים Mina House: ספינת מפרש שבעליה, שבנה אותה במו ידיו, המירה למסעדה, בהשקעה רבה בכסף ובעבודה. כדאי לבקר, מחיר סביר בהחלט.
ההצעה המרשימה ביותר למבקרים בעקבה – מעבר לצלילות, כמובן – היא הטיול היומי לפטרה: יוצא מעקבה ב- 08:00 בבוקר נסיעה של שעה וחצי עד לכניסה לשמורה (מחיר הכניסה 20 דינר). הטיול מתחיל ברכיבה על סוס עד הכניסה אל הקניון. מסלול רגלי דרך הקניון נמשך כ- 20 דקות ומוביל אל העיר הנבטית הקדומה. הנבטים חיו באזור במאה השישית לפני הספירה, הם התפרנסו ממסחר ונדדו עם סחורתם למרחקים עצומים. בחיפושם אחר מקום מוגן שבו יוכלו לבנות את בתיהם, להגן על משפחותיהם ולשמור על סחורתם הגיעו הנבטים למקום זה וחצבו בסלע את העיר, בירתם למשך שנים רבות. גם שהרומאים השתלטו על המקום (106 אחרי הספירה) המשיכו הנבטים לחיות בעושר. בעיר אפשר למצוא מבנים שבנו הרומאים, שסבלו נזקים חמורים מרעידות האדמה. הנוף עוצר נשימה גורם גם לדמיונו של המטייל האדיש ביותר להשתולל. פטרה נושאת את המבקרים בה אל העבר הרחוק על כנפי הדמיון, כמו עברו במנהרת הזמן.
ישראלים המעוניינים לצאת לצלילות בעקבה יכולים לעשות זאת בתאום עם מועדוני הצלילה הגדולים באילת, והמנוסה בתחום זה הוא מועדון הצלילה מנטה. חבילות של יומיים או שלושה בעקבה – הכוללות צלילות מלון (פנסיון מלא) וטיול לפטרה (כולל כניסה רכיבה על סוס ומדריך) מומלצת מאוד.
ישראלים חייבים בוויזה ירדנית מלאה, ואפשר להשיגה באמצעות מועדון הצלילה המארגן את הביקור. משך זמן מהגשת הבקשה ועד קבלת הוויזה נע בין שבוע לשבועיים וגם לאזרח הספונטני נדרש תכנון מוקדם. מס הגבול הירדני יקר למדי, ועומד על 20 דינר, ובנוסף לו תידרש לשלם 56 ₪ בצידו הישראלי של הגבול.
הטיול לירדן מלא חוויות ויישאר בזיכרון לזמן רב. אתרי הצלילה בירדן, המופיעים בפירוט בסוף הכתבה, מתאימים לצוללים בכל הרמות. אני מקווה כי הכתבה הבאה על יעדים חדשים תתרכז בחופי סעודיה, שאליהם אנו חולמים להגיע מזה שנים רבות.
